דירות דיסקרטיות, רופא ושתי אחיות

בית החולים בלילה הוא מקום בו הזמן נמתח כמו דירות דיסקרטיות

שתיקה, מופרעת רק על ידי חריקת מכשירים וצעדים נדירים של השומרים. אבל היום זה יהיה שונה.
אלכסיי הוא מנתח, בן 35, עם שיער עבה וכהה ומבט נוקב שגורם לאחיות להתנועע במקום. הוא יודע שהוא נראה מושך לעזאזל בחלוק הלבן שלו, והוא לא מתבייש להשתמש בזה. אבל היום הוא לא עומד במשחקים — המשמרת הייתה גיהינום, והדבר היחיד שמחמם אותו הוא בקבוק קוניאק תחוב במשרד.
אולגה היא אחות בכירה, בת 30, קפדנית, עם צורות מפותלות שכמעט ולא מתאפקות על ידי חלוק רפואי הדוק. היא מחזיקה את התא בכפפות קיפוד, אבל מתחת למסכה הקרה מסתתר טבע נלהב. שערה הכהה נאסף בלחמניה הדוקה, אך לא פעם אלכסיי דמיין אותו מתפורר על כתפיה בזמן שהיא נאנחת מתחתיו.
קטיה היא מתרגלת צעירה, בת 22, חסרת ניסיון אך חמדנית להרפתקאות. עיניה הכחולות מתרוצצות כל הזמן, ורק דבר אחד בראשה: כאילו לנהל רומן עם מישהו מהזקנים. היא אוהבת במיוחד את אלכסיי-את הביטחון שלו, את ידיו הגסות ואת האופן שבו הוא מסתכל עליה כאילו הוא מפשיט את מבטו.
עכשיו שלוש התאספו ליד עמדת האחיות-אולגה ממלאת מסמכים, קטיה עוברת בעצבנות על עפרונות, ואלכסיי לוגם קפה, מסתכל בחשאי על שניהם. יש מתח תלוי באוויר, סמיך כמו ריח של חיטוי. ואף אחד עדיין לא יודע איך הלילה הזה יסתיים…
הקפה התקרר מזמן, אבל אלכסיי עדיין אחז בכוס בידו, והעיף את מבטו בעצלתיים סביב החדר. אולגה התכופפה מעל הניירות, והחזה המעוגל בולט בכנות בגלל כפתור הכפתור הנוסף של החלוק. קטיה, שישבה ממול, נשכה מדי פעם את שפתה, ורגלה מתחת לשולחן התנדנדה באופן לא רצוני — בין אם מעצביה או ממשהו אחר.

אז, דירות דיסקרטיות, אתה מתגעגע? – אלכסיי צחק בצרידות, נשען לאחור בכיסאו.
“אלמלא הבדיחות המטומטמות שלך, זה היה נסבל,” בכתה אולגה, אבל זווית פיה התעוותה.
קטיה צחקה בקול רם מדי, מסרה את התרגשותה. אלכסיי הבחין באצבעותיה רועדות כשהיא מיישרת קווצת שיער.
אולי נוכל לדלל את הפוסט המשעמם הזה? – הוא הוציא לאט לאט בקבוק קוניאק מתחת לשולחן.
אולגה הרימה גבה:
יצאת מדעתך? בתפקיד?

מי יגלה? – אלכסיי הצמיד את לשונו בשובבות. – הרופא הראשי בחופשה, חולים ישנים…
קטיה כבר הושיטה יד לכוסות הפלסטיק, עיניה נוצצות.

טוב … רק קצת.…
אולגה גלגלה את עיניה, אבל כשאלכסיי שפך אותה, היא לא סירבה. הלגימה הראשונה שרפה את גרונו, נשפכה גל חם על בטנו.
ככה זה יותר טוב, לחש אלכסיי ועיכב בכוונה את מבטו על שפתיה.
השקט התעבה, אבל עכשיו זה היה שונה-צפוף, מלא ברצונות לא מדוברים. קטיה התנדנדה על הכיסא, ירכיה מכווצות מעט. אולגה חשה כיצד האלכוהול מרכך את התנגדותה, ומבטו של אלכסיי נעשה חצוף יותר ויותר.
ואז ידו נפלה על ברכו של קטה – לכאורה במקרה.
הילדה התנשפה, אך לא התרחקה.
“אני מצטער,” הוא גיחך, אבל אצבעותיו סחטו מעט את בשרה.
אולגה ראתה את זה. ובמקום להתרעם … הרגשתי מתח חם בין הרגליים.
קוניאק עשה את שלו-גל חם נשפך על הגוף, ריכך את גבולות ההגינות. קטיה נשכה את שפתה, חשה את כף ידו של אלכסיי זוחלת לאט במעלה ירכה. אצבעותיו סחטו מעט את בשרה מבעד לרקמה הדקה של מכנסיו הרפואיים, וגושי אווז עברו על עורה מכל תנועה.
אלכסייבנה, את רואה מה הוא עושה, נכון? – פתאום אמרה קטיה, אבל קולה רעד, ועיניה נצצו לא בזעם, אלא בהתרגשות.
אולגה הרימה את מבטה לאט. במקום לנזוף בהם, היא קפאה, התבוננה באצבעותיו של האיש משרטטות עיגולים על ירכה הפנימית של האחות הצעירה.
“אני רואה,” היא ענתה לבסוף, וצרידות נשמעה בקולה. אתה אוהב את זה?
קטיה בלעה, נשימתה גברה.

אני לא מכיר דירות דיסקרטיות.…
— בחייך, – אלכסיי גיחך ומשך אותה אליו בחדות, כך שפניהם היו סנטימטרים זה מזה. את רועדת.
אולגה התבוננה בקטיה צובטת במגע הגס שלו, וגופה שלה הגיב לסצנה בחום בוגדני בין רגליה.

תפסיק ללעוג למתרגלת, – היא אמרה פתאום, אבל לא עם תוכחה, אלא עם אתגר.
אלכסיי פנה אליה, בלי לתת לקטיה ללכת.

אתה רוצה שאעבור אליך?
אולגה לא ענתה, אבל אצבעותיה עצמן החלו לפתוח את הכפתור העליון של החלוק.
קטיה, אדומה כסרטן, נשפה לפתע:

אפשר … …
אלכסיי צחק ומשך את שערה וגרם לה להטות את ראשה לאחור.
“ובכן, אול,” הוא לחש, ” אנחנו הולכים להראות לילדה איך?
אולגה קמה וחלוק הרחצה שלה החליק מכתף אחת וחשף חזייה הדוקה.
רק אם לא תמהר, אמרה והתקרבה אליהם.
אלכסיי שאב את האוויר בפתאומיות — הוא לא ציפה שהיא תסכים כל כך בקלות. קטיה קפואה, מתבוננת באחות הראשית רוכנת לעבר אלכסיי ולוחצת את שפתיה אל פיו ללא מילים.
ומיד ידה ירדה בין רגליה של קטיה, כף ידה נלחצת בחוזקה על מטלית לחה כבר.

לעזאזל … הוא יצא מהמתמחה.
שלושה זוגות ידיים, שלוש נשימות. הגבולות קרסו.
אלכסיי קם בחדות והפיל כיסא. ידיו נאחזו באולגה, קורעות את חלוקתה. הבד החליק על הרצפה וחשף ירכיים מפותלות, מותניים דקים ותחתוני תחרה שחורים שברור שלא נועדו לתפקידי לילה.

טוב, בוס, חלמת הרבה זמן? – הוא צרח, לחץ אותה כלפיו כך שתרגיש את נכונותו הקשוחה מבד המכנסיים.
אולגה בתגובה רק חשכה ומשכה אותו בחגורה, ופתחה את האבזם בפתאומיות.

תדבר פחות, תעשה יותר.
קטיה קפאה וצפתה באחות הראשית ממש קורעת את בגדיו של האיש. אצבעותיה שלה משכו בעצבנות את קצה חולצתה, אך לפתע אולגה הסתובבה ומשכה את ידה בפתאומיות:
מה קרה? תתפשט.
באצבעותיה הרועדות, קטיה פתחה את חלוקתה וחשפה את גופה השברירי בתחתונים פשוטים. אלכסיי שרק, העביר את מבטו על שדיה הגמישים, ואולגה כבר משכה אותה מאחוריה אל הספה שעמדה בפינת הפוסט.
“שכב,” היא הורתה, וקטיה ירדה בצייתנות על גבה, הלב פועם כך שנראה כאילו הוא פורץ מהחזה.
אלכסיי, כבר עירום לחלוטין, ניגש אליהם. איבר מינו פועם בחוזקה, טיפת לחות נצצה על ראשו. אולגה כרעה על ברכיה מול קטיה, אצבעותיה החליקו מתחת לגומייה של התחתונים.
“אולגה, אני… אני לא…” הילדה קפצה, אבל הקול נשבר כשאצבעותיה של האחות הראשית חפרו בבשר הרטוב שלה.
“אתה משקר,” לחשה אולגה. – את כבר זורמת.
אלכסיי התקרב מאחור, תפס את אולגה בגסות בשערה והכריח את ראשה לאחור.
“גם את לא קדושה,” הוא צעק והעביר את הזין על שפתיה.
אולגה פתחה את פיה, קיבלה אותו, ואצבעות ידה השנייה המשיכו לשחק עם קטיה, וגרמו לה להתכופף ולגנוח.
החדר התמלא בצלילים רועשים, אנחות לסירוגין ובדיחות גסות. אלכסיי טבל בפה החם של אולגה, ואז סובב אותה והכניס אותה לקטיה, שכבר לא יכלה לעצור את הצעקות.
הוא נוהם, מרגיש את אולגה אוחזת באצבעותיה וקטיה גומרת, מתעוותת מתחתיהן.
ואז נשמע קול של צעדים במסדרון.
כולם קפאו.
קטיה לחשה, עיניה התרחבו באימה והתרגשות בו זמנית.
אלכסיי גיחך לאט:

היי, בנות … …
ולמרות הסיכון, הוא עבר לאולגה בכוח חדש, וגרם לה לגנוח בקול רם, כף ידו לחוצה על פיה.
הצעדים מחוץ לדלת האטו. מישהו הקשיב בבירור. קטיה נשכה את שפתה, חשה את גופה מתכווץ מפחד והתרגשות בו זמנית. אולגה, שנלחצה על הקיר על ידי אלכסיי, צבטה, מנסה לדכא את הגניחה. הדחיפות העוצמתיות שלו גרמו לגופה להתכווץ, וכף היד שנלחצה בין גופם רק הגבירה את החיכוך.
אלכסיי סינן, אבל הוא עצמו לא יכול היה לעצור את נשימתו הצרודה.
ידית הדלת התעוותה.
מי זה? – אלכסיי זרק בגסות, בלי לעצור את התנועות.
זה אני, המטפלת ואלרה, נשמע קול מבולבל מחוץ לדלת. אתה רוצה קפה או מה?
אולגה נחרה, כמעט התפרקה לצחוק, אבל אלכסיי נכנס אליה עמוק יותר, וגרם לה להתאמץ שוב.

לא, ולר. לך לישון.
— כן… בסדר … המדרגות נרגעו, נסחפות במסדרון.
קטיה, ששכבה על הספה כל הזמן בעיניים פעורות, נשפה לבסוף:

לעזאזל … כמעט נשרפנו.…
“זה רק מוסיף פלפל,” אלכסיי חשך, מוציא מאולגה וניגש לקאטה.
אולגה, מתנשפת, צנחה לצדה, אצבעותיה החליקו בין ירכיה.
עוד לא סיימת, מותק? היא לחשה ונישקה את צווארה של קטיה.
הילדה רק גנחה בחזרה כשאלכסיי פרש את רגליה בגסות והניע את הזין שלו לתוכה בתנועה חדה אחת.
הוא צרח, אחז בזרועה של אולגה ולחץ את כף ידה על הדגדגן של קטיה.
גופם התמזג לקצב אחד-דחיפות גסות, נגיעות רטובות, גניחות לסירוגין. אולגה סיימה ראשונה, נושכת את כתפו של אלכסיי, ואז קטיה, מתכופפת בקשת. אלכסיי החזיק מעמד עוד כמה שניות לפני שמילא אותה בשאגה עם פעימה חמה.
שקט. רק נשימה כבדה וקול טיפות הזיעה הנופלות על הרצפה.

סוף סוף קטיה סחטה, פרושה על הספה.
אולגה צוחקת, הראש שלה נזרק לאחור:
העיקר שוואלרה לא תחשוד בדבר.
אלכסיי, נמתח, הרים את החלוק מהרצפה וכיסה אותו בקטיה.
אם יחשוד, נזמין אותך.
שתי האחיות נחרו, אבל כבר היה ניצוץ של התרגשות בעיניהן.

שחר הציץ מבעד לחלונות, טשטש את שרידי טירוף הלילה

בקבוק קוניאק ריק שכב מתחת לשולחן, כוסות פלסטיק על אדן החלון. אולגה, כבר לבושה, יישרה את שערה מול המראה, הציצה בחשאי באלכסיי. הוא ישב עם רגליו על השולחן, חיוך מרוצה, מעשן סיגריה.
קטיה, עדיין ורודה וקצת מטורפת, כיסתה את החלוק באצבעותיה הרועדות.
“נו טוב, מתרגלת, עכשיו את אחות אמיתית,” צחק אלכסיי בצחוק, משחרר עשן לתקרה.
“שתוק,” בכתה אולגה, אבל בלי כעס. אתה מבין מה עשינו?
“אוי, בחייך,” הוא הושיט יד והכה אותה בתחת וגרם לה לרעוד. – כולם מבוגרים.
קטיה הסמיקה עוד יותר, אך לפתע צחקה באופן בלתי צפוי-בקול רם, ילדותי.
לעזאזל, אני אפילו לא יודע מה לחשוב עכשיו — …
“תחשוב שיש לך מזל,” קרץ אליה אלכסיי וקם, מתמתח. – אם כי … אולי נחזור על זה מתישהו?
אולגה גלגלה דירות דיסקרטיות, אך פינות שפתיה רעדו.
אם תקרא לי לתפקיד, אני אחשוב על זה.
במסדרון נתקעו צעדים-צוות הבוקר הוחלף. השלושה הביטו.
“כולם, מעמידים פנים שאנחנו בני אדם,” אמרה אולגה בלחש, אוחזת בערימת ניירות.
אלכסיי כיבה את הסיגריה ומשך את חלוקתו והעמיד פנים שהוא לומד היסטוריה רפואית. קטיה החלה לעוות את עצמה בקפה, אך ידיה עדיין רעדו.
הדלת נפתחה על הסף עמדה האחות הקשישה מריה איבנו.

כולם על הרגליים? היא הופתעה. – כל הכבוד.
“ובכן, מה,” ענה אלכסיי בעליזות. – העבודה לא מחכה.
מריה איבנובנה הנהנה והמשיכה הלאה, אפילו בלי לחשוד שהריח הכבד והמתוק של המין עדיין באוויר.
כשהיא הסתתרה מעבר לפינה, קטיה נחרה:
אלוהים, יש לנו מזל.…
או שלא, אלכסיי חיבק את שניהם בכתפיים. – אולי זה סימן ששווה להפוך את החובה למסורת?
אולגה ניערה את דירותיו הדיסקרטיות, אך אור הבזיק בעיניו.

אידיוט.…
אבל כבר לא היה כעס בקולה. רק ההבטחה להמשך.
ומחוץ לחלון זרח הבוקר, ובית החולים התעורר, בלי לדעת שיש כאן יותר מאשר טיפול בחולים באותו לילה.